פעילות הפיראטים בקרן אפריקה ודרכי ההתמודדות

תאריך פרסום: 
20/05/2013

פעילות פירטית בים הערבי ומפרץ עדן בואך לים האדם מסכנת את הנתיב הימי מרכזי בין סין ומדינות המזרח לאירופה ולארצות הברית. אי לכך שקריסת תעלת סואץ הופכת את ישראל לארץ מעבר מועדפת הפך נושא האבטחה הימית של אוניות הסוחר לאינטרס אסטרטגי של מדינת ישראל. על התופעה והדרכים להתמודד עמה בכתבתו של :

מרבית הפעילות הפיראטית בשנים האחרונות בקרן אפריקה, מקורה בפעילים סומאליים היוצאים מבסיסים לאורך חופי סומאליה המתקיפים אניות סוחר וכלי שייט קטנים בדרכן מהמזרח למפרץ סואץ ודרכו לאגן הים התיכון. באזור זה מתקיימים שלושת התנאים ההכרחיים להצלחה והתפתחות פעילות פיראטית זו:
1. המרחב הגיאוגרפי (מפרץ או מיצר המגבילים ומתעלים את תנועת הספנות).
2. אי יציבות פוליטית אזורית.
3. ערי מקלט (SAFE HAVENS) נוחים כבסיסי אם ליציאה ואחסנת שלל הפיראטים.
נהוג להניח שהמוטיבציה לפעילות זו בעת הנוכחית מקורה בשילוב של מחסור כלכלי מחמיר בקרן אפריקה, החובר ליכולות ומוסר לחימה של חוקי הג'ונגל המאפיינים את עמי האזור (החזק שולט), כמו גם הפניית ידע וניסיון שצברו פעילים מוסלמים ממלחמותיהם האזוריות ובתמיכת ארגוני טרור קיצוניים. לאור זאת, מופנית הפעילות אל עבר מטרה אחת ברורה – צייד אוניות בדרכן מערבה. לצייד שלוש מטרות משנה :
• צוות האוניה לצרכי מיקוח ושחרור תמורת כופר.
• מטען האוניה הנבזז ו/או מוחזר לבעליו תמורת תשלום כופר.
• כלי השייט עצמו הנתון למו"מ על גובה התשלום להחזרתו או לצורך הגברת טווח פעילותם המבצעית כספינות אם המשמשות כבסיס ליציאת הפיראטים בלב ים, הרחק מבסיס האם.

לפעילות זו השפעה מהותית על תנועת הספנות במרחב שבין הים האדום, באב אל מנדב, מפרץ עדן, הים הערבי והאוקיאנוס ההודי הצפוני. גבולות הפעילות מתועדות עד לקו 78 במזרח, מעבר לשרשרת האיים המלדיביים, ובדרום עד לקו 10 מדרום לאיי סיישל בואכה חופי טנזניה. התרחבות הפעילות מבחינת נפח, שיטות פעולה, שימוש באמצעים ומרחב גדול יותר, מיוחס למספר גורמים עיקריים:
• השתכללות הפיראטים המצוידים באמל"ח וטכנולוגיה מתקדמים.
• התנגדות אקטיבית לפעילות הפיראטית מצד האוניות, כולל בלחימה והצבת כוחות אבטחה חמושים.
• נוכחות כוחות לחימה בינ"ל במרחב ובעיקר במפרץ עדן במסדרון המעבר המאובטח, דחקו את הפיראטים לפעול באזורים מרוחקים יותר מחופי סומאליה.
• שימוש באוניות אם שנשדדו מאפשרים ניידות ובסיס אם להובלת הכוחות התוקפים הרחק מהחופים על גבי סירות מהירות וכן אחזקת בני הערובה עד להגעה לערי המקלט.
כאמור, המצב הפוליטי הבלתי יציב והתדרדרות במצב הכלכלי בקרן אפריקה על רקע מלחמות אזוריות, עודדו מליציות מוסלמיות חמושות ל"התפרנס" מכישוריהם ללא מאמץ קשה ביחס לרווח הנאה בצד הפעילות (R.O.I.).

התרחבות טווח פעילות הפיראטים

 

מניתוח דיווחי הארגונים הבין לאומיים העוסקים בתופעה זו עולה כי שיטות הפעולה בה נקטו הפיראטים השתכללו עם הזמן ולאור פעולות מגננה שננקטו נגדם. האסקלציה בין הצדדים התפתחה כמו מרדף חתול ועכבר, אלא שכאן נדמה שקבוצת עכברים רודפת אחר החתול. תחילה הסתפקו הפיראטים בסירות מהירות כשעל סיפונם חולית תקיפה והשתלטות.

פיראט ראשון עולה לסיפון להבטיח ראש גשר לאחר מכת אש מהסירה הכוללת ירי מנשק אוטומטי וטילי נ"ט לעבר גשר הפיקוד. לאחר עלייתו מאפשר החלוץ לשאר החוליה לעלות בבטחה. מיד לאחר עליית החוליה, הם פורצים לבנין המרכזי בדרכם לגשר הפיקוד תוך שמפעילים אמצעים אלימים לשיתוק או נטרול כל התנגדות מצד חברי הצוות. מיד עם ההשתלטות על גשר הפיקוד, הם כפו על צוות האוניה להפליג בנתיב מוכן מראש לכיוון נמל מבטחים או ערי מקלט לאורך חופי סומליה. שיטה מוכרת להתגברות על בולט גבוה, או ים גבוה, הנה מתיחת כבל בין שתי סירות מהירות משני צידי האוניה מכיוון החרטום, כך שבולבוס (הבליטה שמתחת לחרטום) האוניה גורר את הכבל והגלים מצמידים את הסירות לדפנות באמצעות הכבל. מכאן הדרך נוחה יותר לטיפוס באמצעות סולמות אלומיניום קלים וחבלים עם קרס אל מעקה הסיפון. עם הזמן, הרחיבו הפיראטים את טווח פעילותם, גם משום שנדחקו למעמקים בשל שינוי נתיבי השייט ונוכחות כוחות משימה הלוחמים כנגדם. לצורך כך, שדדו הפיראטים אוניות דייג בינוניות או אוניות משא כללי קטנות והשתמשו בהם כספינות אם לפעילותם. כך ניתן לשאת כמות גדולה יותר של דלק ולקשור את סירות התקיפה לדופן או לגוררם מאחור.

בשנתיים האחרונות, מדווח על שיטת פעולה מתקדמת יותר מספינות חטופות ויציאה של מקבץ סירות תקיפה, לעיתים 5-10 סירות לתקיפה ממספר מוקדים אל עבר הספינה המותקפת. על פי דיווחי נאטו, קיימת סבירות ליציאת פיראטים המסתתרים על גבי איים לא מאוישים בדרום ים סוף וביציאה ממפרץ עדן, איים אלו בריבונות תימן ואינם מרוחקים מהחוף. מיד לאחר הסטת האוניה ממסלולה, דואגים הפיראטים להבטיח את שללם ומסתתרים במקומות מאובטחים יחסית ומשם מנהלים את המו"מ לשחרור הצוות, האוניה והמטען.

שנת 2007 ו 2008 היו השנים המוצלחות בפעילות הפיראטית, בהם אחוזי ההצלחה מתקיפות הגיעו לכדי 40% בקירוב. משך זמן החזקת בני הערובה עלול להיות ארוך ובמקרים רבים אף חודשים ארוכים, כאשר הצוות מוחזק בתנאים קשים ומטען האוניה נבזז או נמכר לגורם שלישי. במקרים רבים מתחיל מקח על גובה הכופר ולבסוף מתפשרים הפיראטים על סכום נמוך בהרבה. מקרה מפורסם התרחש בספטמבר 2008, כאשר אונית משא אוקראינית "פאינה" נחטפה כשעל סיפונה 33 טנקים רוסיים ונשק רב. כוחות נאטו פתחו במרדף ואף ירו לעבר חוטפי האוניה הנמלטת לכיוון חופי סומליה כדי להבטיח אי הורדת המטען על החוף. המרדף נעצר על גבול המים הטריטוריאליים הסומליים בשל מדיניות לחימה מאופקת של הצי האמריקאי. לאחר כחצי שנה, ומוכנות של הצי הרוסי להתערב, התפשרו הפיראטים על סכום של 3 מיליון דולר, כעשירית מהדרישה המקורית, 30 מיליון דולר. במהלך האירוע והחזקת בני הערובה בשבי, זכו החטופים ליחס קשה ומחפיר כשהם כלואים במחסני האוניה ומקבלים מזון ומים פעם ביום. קפטן האוניה נפטר מיד לאחר התקיפה מהתקף לב. תוך כדי החזקת האוניה "פאינה" בידי הפיראטים, התרחשה תקיפה נועזת בנובמבר 2008. ה"סיריוס סטאר", מיכלית נפט סעודית, שהובילה נפט בשווי 100 מיליון דולר נחטפה באותו האזור. חטיפת המיכלית שאורכה 330 מטר ושהכילה 2 מיליון חביות נפט, כמות משמעותית במונחי הפקה, כרבע מתפוקת הנפט היומית הסעודית, נחשבת כשוד הימי המתועד הגדול בהיסטוריה.

הנתונים המשפעים על החלטת הפיראטים בשיקולי הבחירה של המטרה כוללים הערכת מצב על בסיס שימוש באמצעים המצויים על גבי אוניות שנחטפו, כגון שימוש ברדאר האוניה, האזנה למערכת הקשר בתדר החירום 16, מערכת הזיהוי האוטומאטי AIS ואמצעי תצפית מתקדמים. הפיראטים מתכננים את תקיפתם בהתאם לציוד והאמל"ח שברשותם, המידע הנאסף ממערכות הזיהוי והקשר, מצב הים הנתון, סוג האוניות השטות במרחב, גובה האוניה, מהירות השייט המרבית ועוד. יחד עם זאת, מתועדת עדין פעילות פיראטית "חובבנית" האורבת לאורך הנתיב ויציאה לתקיפה אוניה שלהערכתם יפיקו ממנה רווח נאה ברמת קושי נמוכה יחסית. האוניות המועדות לתקיפה הנן מכליות (טאנקרים) הנעות באיטיות והבולט שלהם נמוך (מרבית המטען מצוי מתחת לקו המים בשוקע). אוניות טיפוסיות האטרקטיביות לפיראטים הנן אוניות משא כללי או קונטיינרים קטנות יחסית.

דרכי ההתמודדות המקובלות

עם הזמן שחלף והשתכללות הפעילות הפיראטית, החלו חברות ספנות וחברות ביטוח לנקוט באמצעי זהירות ומיגון להפחתת הסיכון ו/או נטרולו.
הגורם המשפיע ביותר על הפחתת הפעילות הפיראטית מיוחס לפעילות כוחות המשימה הימיים מכ 22 מדינות החברות במאמץ ההגנתי. כאמור, הופצו הנחיות להתנהגות מונעת, תקשורת ודיווח לכוחות וארגונים שונים הפועלים במרחב.

חברות ספנות רבות בוחרות לעשות שימוש במטריית ההגנה הצבאית המוענקת במסדרון המעבר המומלץ, זאת בנוסף להגברת אמצעי ההתגוננות על גבי האוניה. שילוב מאוזן של אמצעים ושיטות כגון: מניעה, התראה, מיגון פיזי ותגובה בעיקר באמצעות חימוש וצוותי אבטחה.

ניתן לקבוע כי תופעת הפיראטים בקרן אפריקה הובילה להתפתחות ענף אבטחה פרטי חדש בתחום אבטחת הספנות בצי הסוחר הבינ"ל. חברות בינ"ל רבות צצו כפטריות לאחר הגשם ומעניקות שירותי אבטחה בים הפתוח. מרבית החברות אירופאיות (אנגליה, צרפת וגרמניה) אם כי גם מקומם של חברות אמריקאיות וישראליות אינו נפקד. חשוב לציין כי חימוש אוניות בלב ים מקובל ואף מתועד בנהלים והנחיות בינ"ל המופצות ע"י ארגון הספנות הבינ"ל. חברות האבטחה פועלות תחת קברניט האוניה והמשפט הימי המעניק סמכויות הגנה לכלי השייט. אם כי על צוות האוניה לפעול תחת החוק המקומי בכניסה למים הטריטוריאליים של מדינה ריבונית.

הערכת הסיכונים כחלק מההערכות להתמודדות עם הפעילות הפיראטית

בטרם נפליג באזור הסיכון הגבוה, רצוי לבצע הערכת סיכונים מפעילות פיראטית כנגד האוניה. חשוב לציין כי הערכת הסיכונים תהה תקפה אם תבוצע עבור אוניה ספציפית בנתיב השייט ובזמן נתון. כל אחד משלושת המרכיבים המפורטים מטה, עשוי לשנות את הערכת הסיכונים ואין להתייחס אל הערכת סיכונים גנרית עבור כל האוניות הנעות באזור.
התהליך אמור להעריך את הסבירות והתוצאתיות של התממשות תרחיש תקיפה פיראטית, ביחס לשלושת המרכיבים, והמידע המצוי בידי כוחות הסיוע והארגונים הבינ"ל הפועלים למיגור פעילות הפיראטים באזור. בבואנו לבחון את המענה האבטחתי על בסיס הערכת סיכונים, ראוי שנתחשב בפקטורים הבאים, אם כי לא רק בהם:
נתוני האוניה
• הנגישות לסיפון –(ACCECCEBILITY) יכולת היריב לעלות לסיפון בהסתר או באלימות תלויה בראש ובראשונה בבולט האוניה (FEEBOARD). זהו נתון בטיחותי המבטא את גובה הסיפון העליון מקו המים הקשור ליכולת הציפה של האוניה, אשר נהוג למדוד אותו במרכז האוניה. בהקשר הפיראטי, הנתון הרלוונטי הוא הבולט הנמוך ביותר לאורך האוניה, בד"כ בירכתיים. בולט גבוהה יספק הגנה חלקית בלבד והוא אינו עומד בפני עצמו כפתרון למניעת העלייה אם לא יתווספו לו אמצעים פיזיים וטקטיים.
• מהירות ויכולת תמרון – סירות התקיפה הפיראטיות יכולות להגיע למהירויות גבוהות של 25 מייל לשעה, אם כי במהירות זו היציבות בעייתית ויכולת התקיפה בירי מוגבלת בהתאם. מנתוני הדיווח של מרכז הדיווח לפעילות פיראטית IMB, לא צלחו ניסיונות הפיראטים כשמהירות שייט של האוניה היה מעל 18 קשר, נתון המקשה מאוד על הפיראטים וכאשר מוגברת המהירות בחשד לתקיפה, הנתון הרלוונטי הוא המהירות המרבית וקצב ההאצה למהירות מרבית. אוניות קונטיינרים גדולות ובינוניות יכולות לנוע במהירות מרבית של 22 קשר לפחות.
נתוני מזג האוויר ומצב הים
• פיראטים העושים שימוש בסירות מהירות וקטנות לתקיפה, נמנעים מלתקוף במצב ים גבוהה. נהוג להניח שמצב ים 4 ומעלה יקשה עד מאוד על הצלחת התקיפה.
• עונות המונסונים משפיעות אף הן על פעילות הפיראטיים, אם כי פחות על האזור של מפרץ עדן הסובל ממונסונים צפון מזרחיים. בעונת המונסונים הדרום מערבית הפוקדת את האוקיאנוס ההודי הצפוני, מרחיקה ומפחיתה את פעילות הפיראטים המתרכזים בעונה זו סביב מפרץ עדן והים האדום, כמו גם חופי קניה וטנזניה.
זמינות כוחות אבטחה
• פעילות כוחות האבטחה בינ"ל, תיאום מוקדם ויכולת התאמת לו"ז האוניה לפעולות הכוחות בעיקר במסדרון המאובטח.
• הימצאות כוח אבטחה על גבי האוניה. כאמור, נעשה שימוש נרחב בשירותי חברות אבטחה ימית פרטיות, תחת סמכות קברניט האוניה.

סיכום
ניתן להצביע על איום גבוהה ומוחשי כלפי הספנות האזרחית בקרן אפריקה. העדיפות הטקטית של מליציות הפיראטים מחייבות היערכות אבטחתית ייחודית, תחת המשפט הימי הבינ"ל. נקיטת פעולות אבטחה ומניעה יצמצמו עד מאוד את חשיפת האוניה לתקיפה פיראטית. אם נתבונן על האוניה כגוף מאובטח, נמצא לצד האיום המוחשי הגבוה, יתרונות טקטיים לאוניות הצי הסוחר כגון מסה הנעה במהירות. באמצעות ניצול נכון של יתרונות האוניה ניתן להתמודד עם התופעה. ניתוח נכון של האיומים, הסתייעות במטריית האבטחה הבינ"ל באזור, חימוש האוניות בצוות לחימה ושימוש נכון בכלי השייט, יש בהם די להתמודדות טובה בתופעה.

הערת המחבר– סקירה זו מבוססת על דיווחי הארגונים הבינ"ל העוסקים בלחימה בתופעת הפיראטיות I.M.B, סקירה היסטורית לתופעת הפיראטיים של המכון האמריקאי ללימודי מלחמה, מקורות בארגון הספנות הבינ"ל I.M.O. וידע וניסיון אישי של המחבר.

כותב המאמר, בעל חברת יעוץ והדרכות בתחומי האבטחה והיערכות לחירום Focus HLS Ltd, מתמחה בתחומי התשתיות, מתקנים, תעופה וספנות. בעל 29 שנות ותק באבטחה הממלכתית בתפקידי פיקוד שטח, מטה והדרכה.

 

כותב המאמר, בעל חברת יעוץ והדרכות בתחומי האבטחה והיערכות לחירום Focus HLS Ltd, מתמחה בתחומי התשתיות, מתקנים, תעופה וספנות. בעל 29 שנות ותק באבטחה הממלכתית בתפקידי פיקוד שטח, מטה והדרכה.

אבטחה חירום והמשכיות תפקודית