האבטחה האזרחית מול האבטחה הממלכתית

תאריך פרסום: 
20/05/2013

בימים אלו מוקמת "המועצה לאבטחה לאומית" אשר תורכב מחמישה עשר בכירי מערך האבטחה האזרחי ותשמש כ"ועדה" מייעצת לחטיבת האבטחה והעומד בראשה. לקראת כינוסה ערכנו ראיון עם חגי ניר שהתנדב לשמש כיו"ר המועצה הזמני.

רקע
חגי ניר עוסק בתחום האבטחה משנת 1982 עת סיים את שירות הקבע ויצא לחיים אזרחיים. חגי עבר את כל השלבים באבטחה הממלכתית החל ממאבטח בשדה התעופה ובמטוסי אל-על, המשך כמדריך ירי בביה"ס לאבטחה של השירות ומשם לתפקידי ניהול אבטחה. גם בתחום זה עבר חגי מס' תחנות ביניהן תפקידי שטח ומטה. חגי השתחרר בשנת 2005 ו"נשאב" לנושא האבטחה האזרחית, מאז פועל כיועץ עצמאי וכמדריך ברבות מהמכללות להכשרת מנהלי אבטחה.
איך אתה רואה את המורכבות של האבטחה האזרחית אל מול מערך האבטחה הממלכתי אותו הכרת?
"אין ספק שהאבטחה האזרחית מורכבת ומהווה אתגר לא פשוט, בעיקר משום היותה מוסדרת בשנים האחרונות יותר מבעבר. באבטחה הממלכתית קיימת זה שנים תרבות עשייה ברורה; טרמינולוגיה, נהלים, תפיסת עולם ועוד, והיא מושרשת מזה למעלה מארבעים שנה. האבטחה הממלכתית בנויה וממוסדת עם תחומי אחריות ברורים לכלל בעלי התפקידים הרלוונטיים. בנוסף, קיימת אבחנה ברורה בין מטה לבין שטח, וכן קביעת איומי הייחוס ובהתאם את המענה האבטחתי הנדרש.
מי שמצטרף היום כמנהל בטחון במערך הממלכתי מגיע למציאות קיימת בה הוא נדרש להשתלב. הכללים, המעמד, תחומי האחריות, התקציב, מערכי הגיוס, ההכשרות ועוד מוסדרים וקבועים, כמובן בהתאמה המבצעית הנדרשת לזמן ולמקום, ולא נדרשת עבודת הכנה מהיסוד, אין ויכוח על תחומי אחריות, ומשחקי כוחות שאינם במקומם.
לעומת המערך הממלכתי עומד היום מערך אבטחה אזרחי במתכונת חדשה יחסית, הנמצא בהתהוות ובמציאות משתנה, מותנה בתקצוב פרטי בשוק תחרותי, בעל 'מחלות ילדות' שונות. זהו עולם מלא אתגרים שלא דומה למערך הממלכתי, למרות הטרמינולוגיה הדומה, השיקולים האבטחתיים הדומים והסביבה המשתנה".
כיצד אתה מסביר את הטיעון שככל שרמת האבטחה יותר נמוכה היא יותר מורכבת?
"הסוגיה איננה רמת האבטחה ומורכבות האבטחה, הסוגיה הינה מטרת האבטחה, ההישג הנדרש ממערך האבטחה, והאם המענה הניתן אכן תואם את ההישג הנדרש. על מושגים אלה להיות ברורים ומסונכרנים. אני חסיד גדול של הגדרות. כשיש הגדרה ברורה ומובנת ברור לך על מה אתה אחראי ועל מה אתה לא אחראי. לטעמי, ההגדרות במגזר האזרחי אינן ברורות דיין.
אם ניקח מאבטח שנמצא בכניסה לקניון כלשהו ונשאל אותו מה תפקידו - הוא לרוב לא יידע לתת תשובה ברורה, וזו הסיבה למורכבות ולחוסר בהירות. האם תפקידו ליזום לחימה ולחסל מחבלים? האם תפקידו הוא להרתיע? האם תפקידו הנו בידוק בטחוני? האם תפקידו הוא שמירה על הסדר הציבורי? יש לבחון כל אחת מהמשימות האלה, ולתחום אותן במדויק. באם אכן נדרש המאבטח ליזום לחימה במקרה של אירוע פח"ע, האם, מהיכרותנו את כישוריהם וכישרונם של העומדים בשערי הקניונים, הם אכן מסוגלים לתת מענה שכזה? לגבי רובם המכריע, מסופקני. ישנה עבודה מעמיקה של משטרת ישראל באשר לדמות המאבטח, הייתי מציע לבחון שוב את ההגדרות באשר להגדרת התפקיד ולנדרש מעובד הביטחון לסוגיו השונים, ורק לאחר מכן לקבוע את פרופיל המאבטח או הבודק הבטחוני,תבחיני התאמה מקצועית, הכשרה, וכו'. לראייתי, טרם בניית דמות מאבטח יש להגדיר במדויק מה הוא תפקידו ועל מה הוא אחראי".
מה בין פח"ע לסדר ציבורי
"לצורך ההמחשה בוא ניקח לדוגמא את נושא האבטחה בבנקים. לדעתי ישנה בעייתיות בהגדרת תפקידו של מאבטח הבנקים. לדוגמא, מימוש ההנחיה בדבר איסור כניסת חובש קסדת אופנוע לבנק. מה מצופה ממאבטח הבנק לעשות כדי למנוע את כניסת חובש הקסדה? והאם ישנה שונוּת בדרישות ממנו באם חובש הקסדה, להערכת המאבטח, הינו בעל כוונה פחעי"ת, או שודד, או שליח אשר מסרב להסדיר את הקסדה מטעמי נוחות? ועד כמה צריך המאבטח לעמוד על קיום ההנחיה? בהסבר מילולי? בשכנוע? בשימוש בכוח? ואם בשימוש בכוח, עד כמה? עד כדי איום בנשק? ואם ייעשה שימוש בנשק, וחובש הקסדה ירגיש מאוים, האם תיתכן הידרדרות במצב, עד כדי ירי? אינני מכיר הגדרות ברורות למאבטח הבנק באשר לנדרש ממנו ולשימוש בכוח, בנושא זה. יש לזכור כי ההנחיות לעובד הבנק במקרה של שוד הינן מסירת הכסף, ולא סיכון חייו. זו הנחיה ברורה. ומה ההנחיה למאבטח? אי הגדרת המשימה ותחומי האחריות עלולים להביא לתוצאות קיצוניות טראגיות, כפי שאף קרה.

שאלה נוספת החייבת להישאל - האם משטרת ישראל היא הסמכות להנחות אזרח לדאוג לסדר ציבורי בבנק? - זו שאלות יסוד שצריך לבדוק ולי אין תשובה לשאלה זו
ברשותך אבקש להתייחס לנושא 'אבטחה אפקטיבית במציאות משתנה'. זו הייתה הכותרת של כנס האבטחה האחרון שארגנה חטיבת האבטחה של משטרת ישראל. יש לברך על היוזמה ועל הגישה. לא קל לגוף כמו משטרת ישראל, שהינו גוף גדול ומורכב הנושא באחריות הישירה לשלום הציבור, גם להכיר במציאות המשתנה וגם להשתנות ולשנות נהלים בהתאם לאיומי הייחוס החדשים. ברצוני לציין שאנשי חטיבת האבטחה עושים מלאכתם נאמנה. בשנים האחרונות שוקדים אנשי החטיבה על מיסוד האבטחה האזרחית ברמת המטה, קביעת נהלים, הכשרות, ביקורות ובקרות, ועוד. ואכן ניכר כי בשנים האחרונות הובילה החטיבה מהפך בנושא.
יחד עם זאת, עדיין ישנו פער בין העשייה של החטיבה ברמת מטה לבין ביצוע האבטחה ברמת השטח. ספק רב באם רמת האבטחה ונהלי האבטחה הקיימים היום תואמים את המציאות הביטחונית הקיימת, וגם כאן יש צורך בחשיבה נוספת. לא צריך להיות איש אבטחה בכדי להבין שהשאלות החוזרות של 'יש לאדוני נשק'? בכניסה למקומות ציבוריים היא במקרה הטוב פתטית, בדרך כלל המאבטח השואל אינו ממתין או מתייחס לתשובה, ואיסור הכנסת סכין לקניון בשעה שניתן לקנות את אותה הסכין בחנות כלי בית, 'ריקושט' ו'הום סנטר' בתוך הקניון, והפתיחה והסגירה האוטומטית של תא המטען בכניסה לחניון אינה נותנת כל מענה לאיתור הטמנת מטען חבלה בכלי רכב, ופעילות זו גורמת לזילות של פעילות האבטחה. היריב אינו טיפש. כניסה אחת או שתיים לאיסוף מל"מ לחניון והיריב ימלא חומר נפץ בצמיג או בדפנות הרכב או בכריות המושבים, ובאפשרויות הטמנה נוספות. לעניות דעתי, אם צריך - בואו נעשה את זה כמו שצריך ואם לא - אז בואו ולא נעשה את זה בכלל. (העשייה הנדרשת אינה חד מימדית. ניתן לפתח תו"ל אשר יקשה על היריב כבר בשלב איסוף המל"מ להבין ולצפות את פעילות מערך האבטחה בשלבים שונים).
נדרשת, לטעמי, חשיבה מחודשת באשר למושאי האבטחה הנדרשים לאבטחה. האם נכון לאבטח את כל המושאים המאובטחים כיום? בעבר אובטחה התחבורה הציבורית, ובשל אילוצים, בעיקר כספיים, מושא זה אינו מאובטח, למרות שאירועי עבר כואבים הוכיחו לנו כי תחבורה ציבורית הינה יעד מועדף בעיני היריב, או למשל, האבטחה בבתי המלון. כמה מזמנם של מאבטחי המלונות מוקדש לאבטחה וכמה לשירות ללקוח? המציאות הינה כזו שבחלק לא קטן מהגמי"ם עוסקים המאבטחים בעבודות שאינן קשורות לאבטחה. אז, למה בכלל?
שאלה נוספת נסובה סביב הכשרת המאבטח והתאמתה למשימות. אם הוגדר כי המאבטח אמון הן על הבידוק הביטחוני בכניסה לאתר מסוים, והן על סיכול איומי פח"ע גם במענה לחימתי, וזאת כמאבטח בודד בעמדה, אזי הכשרתו אינה מתאימה ואינה מספקת. יתרה מכך, הוא גם אינו עומד בתבחינים האישיים הבסיסיים הנחוצים למשימה זו. צריך לזכור כי מאבטחים אלו הפועלים בריכוזי קהל גדולים נדרשים למיומנות גבוהה במיוחד, הן בשל הסיכון והן בשל המורכבות. ושוב, האם זו באמת הדרישה המקצועית ממנו?
חטיבת האבטחה במשטרת ישראל מבצעת פעילות דינאמית בנושא התאמת איומי הייחוס, רמות האבטחה, ועוד, בהתאם למציאות המשתנה, וטוב ונכון שכך. יש לזכור שמהות האבטחה הינה ניהול סיכונים, ומאחר וכך יש לעסוק בתעדוף עפ"י קביעה, וראוי שנפעל לפי 'חוק הפארטו' המפורסם של 80/20. אני גורס שעדיף להתרכז בעשרים אחוזים בעלי הסיכון ופוטנציאל הנזק הגבוה ביותר, ובהם להשקיע שמונים אחוזים מהמאמצים ומהמשאבים.
כדוגמא, מדוע צריך בידוק בכניסה לסופרמרקט בתוך הקניון אם יש מעגל אבטחה המבקר את כל הכניסות לקניון? -הרי זה מיותר. עדיף לקחת את עלות שומר זה ולהשקיעה בטיוב האבטחה של מעגל הכניסות החיצוניות".
התמקצעות ומעמדו של המנחה המקצועי
"אני רוצה לגעת בנקודה רגישה המדברת על רמת כשירותו המקצועית ויכולת ההשפעה של הגוף המנחה על הגופים המונחים. חטיבת הביטחון במשטרה עברה כברת דרך משמעותית חשובה ונכונה בשנים האחרונות בהיבט ההתמקצעות. אנשי החטיבה מנהלים דו שיח עם גורמים מקצועיים מקבילים, עם אנשי מקצוע בתחום, ומהווים סמכות בלתי מעורערת כמטה מנחה. חטיבת האבטחה מהווה מטה מקצועי והתנהלותה צריכה להיות דומה למבנה ולהתנהלות המקצועית של מערך החבלה במשטרת ישראל".
אבטחה היא מקצוע
"אבטחה היא מקצוע כפי שחבלה היא מקצוע. היום מגיעים לתפקידי הנחייה ביטחונית בשטח קציני רישוי וקציני אבטחה שלא צמחו בתחום האבטחה, ולעיתים אף טרם השתתפותם בקורס קציני האבטחה של משטרת ישראל. נוצר מצב ובו מנב"ט ג"מ הינו בוגר קורס מנהלי אבטחה של משטרת ישראל (בהנחיית חטיבת האבטחה) והמנחה המקצועי שלו, קצין הרישוי ולעיתים אף קצין האבטחה הינו ללא רקע והכשרה אבטחתיים מקצועיים, ועליו לאשר פק"מ של בוגר קורס. אגב, דווקא קציני הרישוי מנחים הנחיה אבטחתית אתרים מורכבים ובעייתיים לאבטחה! יש בכך משום פגיעה במעמדה של החטיבה ובמסר שלה לציבור מנהלי האבטחה האזרחיים.
בעיה נוספת עליה יש לתת את הדעת הינו הפער בין הנחיות החטיבה ליישום בשטח. החטיבה היא גוף מטה והיא מוציאה הנחיות לשטח, חלקן ישירות למנהלי הביטחון (לרוב לאלו הפועלים תחת 'חוק הסדרת הביטחון') וחלקן הגדול באמצעות קציני הרישוי או קצין אבטחה שלא כפופים לחטיבת האבטחה. באיזשהו מקום בתהליך זה נוצרים לעיתים נתקים מקצועיים.
לאחרונה, הרציתי בקורס אבטחה לקציני אבטחה מכהנים שהתקיים ב'נעורים'. הופתעתי לגלות שחלק גדול מהמשתתפים בקורס אינו מכיר נהלים בסיסיים אותם אנחנו מלמדים בקורסי מנהלי אבטחה, נהלים אשר הוצאו ע"י חטיבת האבטחה עצמה ומחייבים את המנבטי"ם. צריך למצוא פתרון לפערים האלו שגורמים לסוג של תסכול שכן המונחה והמנחה, נכון לתקופה הנוכחית, לא תמיד מדברים באותה השפה".
איך היית מגדיר את חלוקת האחריות בין המנחה למונחה?
"המנחה המקצועי צריך לקבוע את ה'מה' ולתת למנב"טים האזרחיים (המונחים) לקבוע את ה'איך'. נכון יהיה למשל לבוא ולומר בתור הגוף המנחה ש: 'צריך בקרת כניסה בכל כניסה למתקן'. המנב"ט יידע אם להציב מאבטח, אם להסתפק בכניסה מבוקרת של תג, או לנעול את השער. הרי יש חלופות טכנולוגיות.
בהזדמנות זו, אני רוצה להדגיש את החשיבות הרבה בגיבוי שעל המשטרה לתת למנהל הביטחון בגופי הרישוי (אלו הפועלים תחת ומתוקף 'חוק רישוי עסקים') מול מעסיקו, מנהל או בעל האתר. קיים מתח מובנה בין דרישות הביטחון, להן משמעויות כספיות, לבין המנהל או הבעלים אשר כוונתם חיסכון כספי. חשוב ביותר שדרישות הביטחון יוצגו למחזיק הרישיון - משמע לבעל העסק או למנכ"ל. תפקידו של מנהל הביטחון הוא ליישם את פק"מ האבטחה שאושר ותוקף כהנחיה משטרתית ובעל הרישיון/מנכ"ל חייב להבין כי אינו יכול להורות למנהל הביטחון לסטות מהנחיות אלו.
בה בעת יש להדגיש כי האחריות על יישום הפק"מ חלה על מנהל הביטחון המוסמך והוא לא יהא פטור מאחריות במידה וביצע הנחיות מנכ"ל הסותרות את הנחיות המשטרה. זו גם הסיבה שאני טוען כי נכון שמנהל הביטחון יועסק באופן ישיר ע"י הארגון ולא ע"י חברת האבטחה המספקת את כח האדם לאבטחה. מנהל אבטחה המועסק בארגון מסויים על ידי חברת האבטחה המספקת גם מאבטחים לאותו הגוף עשוי להיקלע לדילמות בין יושרתו המקצועית וחובתו לבעל הארגון, או למעסיקו ומטה לחמו, חברת האבטחה. חייבים ליצור איזונים ובלמים בין מספק אנשי האבטחה לבין האחראי על עבודתם המקצועית".
בדרך זו אתה הופך את חברות האבטחה לחברת כח אדם, כיוון המנוגד לקו אותו מובילה חטיבת האבטחה, המבקשת לראות בחברות האבטחה כח מקצועי לא פחות ממנהלי הביטחון להם הן מספקות אבטחה.
"אין כאן סתירה. טוב שמנהלים בחברות האבטחה יהיו אנשי מקצוע ויבינו את חלקן בהליך תפעולו של מערך האבטחה (גיוס, הכשרה, חימוש, טיפול בפרט ועוד), אך אין זה מתנגש עם עמדתי כי המנב"ט חייב להיות מטעם אותו מתקן. לבעלי תפקיד בחברות האבטחה יש בהחלט חלק באחריות הביטחונית, ולטעמי, רק באתרים בהם אין מנהל ביטחון מקצועי או אין מנהל ביטחון כלל תשמש חברת האבטחה כגורם המקצועי"

 

 

 

אבטחה חוק ומשפט באבטחה מהימנות מערכי אבטחה ניהול כללי